יומן הכרת תודה: האם כמה שורות ביום באמת משנות?

יומן הכרת תודה נשמע פשוט, אבל האם כמה שורות ביום באמת משנות? מה המחקר אומר, איך כותבים יומן הכרת תודה שעובד, ומתי חשוב לפנות לעזרה מקצועית.
זמן קריאה
כתיבה ביומן הכרת תודה ליד כוס משקה חם

הפעם הראשונה שניסיתי לכתוב יומן הכרת תודה, החזקתי מעמד בדיוק ארבעה ימים. ביום החמישי כתבתי "אני מודה על זה שהיום נגמר", סגרתי את המחברת ושכחתי ממנה לחודשיים. אז אם גם אתן חושבות שכל העניין של "לכתוב שלושה דברים טובים ביום" נשמע כמו פוסט מעורר השראה שקשה להאמין לו, אתן בחברה טובה. ובכל זאת, חזרתי לזה, והפעם בגישה אחרת. בואו נבדוק יחד: מה המחקר באמת אומר על כתיבת הכרת תודה, למי זה מתאים, ואיך עושים את זה בלי להרגיש שאנחנו משקרות לעצמנו.

מה זה בעצם יומן הכרת תודה?

הרעיון פשוט: פעם ביום או כמה פעמים בשבוע, כותבות כמה שורות על דברים שאנחנו מוקירות. לא חייבים דברים גדולים. קפה שיצא בדיוק טוב, הודעה מחברה, עשר דקות של שקט באוטו לפני שנכנסים הביתה. המטרה היא לא להעמיד פנים שהכל מושלם, אלא לאמן את תשומת הלב לשים לב גם לטוב, ולא רק למה שמעצבן, דוחק או חסר.

המוח שלנו מתוכנת לשים לב לאיומים ולבעיות, וזה היה שימושי מאוד כשהיינו צריכות לברוח מטורפים. היום, כשהטורף הוא בעיקר תיבת המייל, הנטייה הזו גורמת לנו לפעמים להיתקע על השלילי. מי שמכירה את זה מקרוב תמצא עניין גם במאמר שלנו על מחשבות טורדניות שחוזרות על עצמן.

מה המחקר אומר על הכרת תודה ואושר?

אחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום נערך על ידי החוקרים רוברט אמונס ומייקל מקולוף. לפי הסיכום של Harvard Health Publishing, המשתתפים התבקשו לכתוב כמה משפטים פעם בשבוע, במשך עשרה שבועות. קבוצה אחת כתבה על דברים שהם אסירי תודה עליהם, קבוצה שנייה על דברים שהרגיזו אותם, ושלישית על אירועים ניטרליים. אחרי עשרה שבועות, קבוצת הכרת התודה דיווחה על יותר אופטימיות ותחושה טובה יותר לגבי החיים, ואפילו על יותר פעילות גופנית ופחות ביקורים אצל רופאים, בהשוואה לקבוצה שכתבה על מטרדים.

אבל, וזה אבל חשוב, לא כל המחקרים יצאו חיוביים. באותו סיכום מוזכר מחקר שבו כתיבת יומן הכרת תודה לא שיפרה את שביעות הרצון מהחיים בקבוצה מסוימת של נשים. ובנוסף, רוב המחקרים מראים קשר ולא מוכיחים סיבה ותוצאה. כלומר: הכרת תודה היא כלי שעשוי לעזור, לא תרופת פלא.

אז כמה שורות ביום באמת משנות?

התשובה הכנה: אצל הרבה אנשים, כן, משהו קטן משתנה. לא בגלל שהחיים הופכים פתאום לקלים, אלא בגלל שהמבט מתרחב. כשאני יודעת שבערב אכתוב שלושה דברים טובים, אני מוצאת את עצמי במהלך היום שמה לב אליהם, כמעט כמו מישהי שאוספת צדפים בחוף.

ויש עוד נקודה מעניינת: נראה שלא חייבים לכתוב כל יום. במחקר של אמונס ומקולוף הכתיבה הייתה שבועית, ויש מי שמרגישות שכתיבה יומיומית הופכת מהר מדי לטקס אוטומטי. אם "כל יום" מרגיש לכן כמו עוד משימה, פעמיים או שלוש בשבוע זה בהחלט מספיק.

איך כותבים יומן הכרת תודה שבאמת עובד

  1. ספציפי עדיף על כללי. במקום "אני מודה על המשפחה", נסו "אני מודה על הצחוק המשותף בארוחת הערב כשמישהו שפך מיץ על עצמו".
  2. אנשים, לא רק דברים. כתיבה על מישהו שעשה משהו טוב בשבילכן מחברת לתחושת קשר, וזה מרכיב משמעותי ברווחה הנפשית.
  3. מותר גם יום רע. בימים קשים אפשר לכתוב דבר אחד קטן, אפילו "השמיכה הייתה חמה". זה לא מבטל את הקושי, זה רק מזכיר שהוא לא הכל.
  4. זמן קבוע. לרוב הכי קל לחבר את זה להרגל קיים, למשל לשגרת ערב לשינה טובה.
  5. מחברת אמיתית. אפשר גם באפליקציה, אבל כתיבה ביד, בלי התראות שקופצות, עוזרת להאט.

להפוך את זה לטקס קטן ונעים

מה שעזר לי להתמיד בפעם השנייה היה להפוך את הכתיבה לרגע של פינוק, לא לעוד סעיף ברשימת המטלות. כוס תה חם, אור עמום, טלפון בחדר אחר. מי שאוהבת תה צמחים לפני השינה יכולה לבחור למשל תה קמומיל אורגני נטול קפאין של Swanson, ויש לנו גם מדריך שלם לתה צמחים לפי מצב רוח. ומי שאוהבת שיש לרגע הזה גם ריח קבוע יכולה לבדוק אפשרות פופולרית כמו רול-און לבנדר אורגני של NOW Foods, שמגיע כבר מדולל ומוכן לשימוש. כשמוח מקשר ריח מסוים לרגע של שקט, קל יותר להיכנס לאווירה.

מתי הכרת תודה לא מספיקה

חשוב לי לומר את זה בבירור: יומן הכרת תודה הוא לא תחליף לטיפול נפשי. הוא גם לא אמור לגרום לכן להרגיש אשמות על זה שאתן עצובות, כועסות או מותשות. "תהיי אסירת תודה על מה שיש" יכול להפוך בקלות למשפט שמשתיק רגשות לגיטימיים.

אם אתן חוות עצב מתמשך, חוסר עניין בדברים שפעם שימחו אתכן, הפרעות שינה משמעותיות, חרדה שמשבשת את היום, או מחשבות על פגיעה בעצמכן, פנו לרופאת המשפחה או לאיש או אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש. ובמצב חירום, פנו מיד לעזרה דחופה. אין שום בושה בזה, זו בדיוק הדרך הנכונה לדאוג לעצמכן.

לסיכום: מחברת קטנה, שינוי עדין

כמה שורות ביום לא יפתרו את כל הבעיות, וגם לא אמורות. אבל הן יכולות ללמד אותנו לשים לב לרגעים הקטנים שבדרך כלל חומקים, ולפעמים זה בדיוק ההבדל בין יום "סתם" ליום שהיה בו משהו טוב. אז אם בא לכן לנסות, קחו מחברת, תתחילו בקטן, ותסלחו לעצמכן על הימים שבהם תכתבו רק "היום נגמר". גם זה, בעצם, משהו להודות עליו.

המידע בכתבה נועד להעשרה והשראה בלבד, ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף להתייעצות עם רופא/ה או איש/אשת מקצוע מוסמכים. לפני שימוש במוצר חדש, במיוחד בהריון, בהנקה, במצב רפואי קיים או בשילוב עם תרופות, יש להתייעץ עם גורם רפואי. הקישורים למוצרים הם קישורי שותפים.

עוד כתבות שכדאי לקרוא

Scroll to Top